תוכן עיניינים

המוסכמה העסקית שפוסקת – "מוכרים B2B רק בלינקדאין כי שם כולם לובשים חליפות" – היא אחת הטעויות שעולות מיליונים לחברות התוכנה הישראליות, שירותי הקבלנות, וחברות הפיננסים.

הליד הפשוט בלינקדאין יכול לעלות בין 300 ל-900 שקלים למילוי טופס פניה, בגלל התמחור המונופוליסטי לרמת חשיפה. כל קליק ממוסג כ"זהב מנוהל". הבעיה? המשתמש לא נמצא שם לחפש לסגור קניית כלי מערכת לעסק – הוא שם לעדכן את קורות חייו ולהיראות חשוב מול הבוס שלו.

2. אפקט הקשב החופשי ב-Meta (פייסבוק / אינסטגרם)

מנכ"ל טאבולה, או סמנכ"ל שיווק בחברת סייבר בת"א אינם רק מחשבים מכריעים; הם בני אדם שגוללים בפייסבוק בסופי שבוע כדיי לראות מתכוני פיצה או תמונות מחופשות. למנכ"ל הזה משעמם, ואז בדיוק האלגוריתם של A.M DIGITAL דוחף לו מסר סמכותי וקורפורטיבי: *"החברה שלך משלמת מסים עודפים בגלל התוכנה הלא נכונה"*.

המוח שלו מוכוון לבריחת לחצים, ולפתע כשהוא לא עוטה הגנות משא ומתן ממשרדי החברה - המסר שלכם תופס את הפסיכולוגיה שלו רפויה והוא מבצע פנייה לשיחת דמו טכנית. עלות העסקה במערכת צונחת ב-70%!

3. כלי הגבלת גישה (Friction Sales) ומניעת זבל בפייסבוק

רבים שוללים טירגוט עסקי בפייסבוק מחשש שכל "דלפון" ירשם. השיטה אומרת: בניית טפסים מסננים ברוטליים. המערכות שלנו בונים טפסי קליטה שאי אפשר לשלוח ללא הזנת שדה Mandatory של "מספר עובדים בחברה – חובה מינימום 20". בדרך זו אנחנו מכיילים את אלגוריתם הלמידה לצוד אך ורק את החברים בקבוצות מיקום פיננסי או מנהלים אגרסיבים שיש להם הסכמי חברה מוכנים. הטמעת השאלה מסנן את עשרות אלפי המחפשים הלא רלוונטיים ומנקה לשורות המכירות במשרד (SDRs) שיחות צחות עם בעלי הון ויכולת החלטה בלבד.